שמעתי שיש ירח יפה בחוץ הערב. במקרה עברתי על דרוש מתוק מדבש של ר’ לוי אסולין שהיה קרוב משפחה של סבתי מאלג’יריה. על יכולת האדם ללמוד חמלה ממערכת היחסים של השמש והירח:

על פי מה שכתבו המפרשים על פסוק “את השמש לממשלת היום את הירח וכוכבים לממשלות הלילה כי לעולם חסדו”. ופרשו שהנה אנו רואים שכל בריות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו הם לווין זה מזה, שהרי היום הוא לווה מהלילה, והלילה מהיום. דהיינו, בימים ארוכים ולילות ארוכות.
זה שאמר “את השמש לממשלת היום”, שאנו רואים שהימים לווים מהלילה ובשביל כך הם ארוכים.
שכן “הירח וכוכבים לממשלת הלילה”, שאנו רואים שהלילות ארוכות בשביל שלוות מהיום.
ולמה עשה הקדוש ברוך הוא כן? והשיב הטעם “כי לעולם חסדו” – כדי שילמדו העולם מהם לעשות חסד זה עם זה, ויאמרו קל וחומר, ומה זו שאין צריכין להלוואה אף על פי כן הם לווין זה מזה, אנו על אחת כמה וכמה.

*בני לוי, דרוש ה’ – עניין הענווה ומדת הכהונה, דף טז’ עמוד ב’, תונס, דפוס כאסתרו וחברו, תרס”ד (1903)