אנחנו רגילים לחשוב על העברת דברים מאדם לאדם בד”כ בדברים גשמיים, כמו ירושה שעוברת מדור לדור או מסחר של חפצים שעוברים מיד ליד. אולי המסורת היא עניין לא גשמי שאפשר להגיד שהוא עובר מאדם לאדם.

אבל יש גם דיבור או רעיון שעוברים מיד ליד בעולם. וזה דבר מופלא. הפייסבוק הוא פלטפורמה מופלאה לדבר הזה. קרה לי כבר כמה פעמים, שאני כותב דברים שחשבתי עליהם, או שהרגשתי אותם, ואנשים שאני לא מכיר מביעים הזדהות ותחושות של קרבה מאד גדולה למשהו שעלה מתוכי, מהמקום שלי בעולם, מאיך שאני חווה את העולם.

כך נוצר מצב, שאולי חברים קרובים שלי לא בדיוק הזדהו או שלא נפל להם אסימון לגבי משהו אחד, אבל בעקבות התייחסות מינימלית למה שכתבתי, הדברים שלי הועברו לאדם אחר שהרגיש בדיוק באותו הרגע או באותה נקודת זמן בחיים שזה מה שהוא מרגיש. ואיכשהו יצא שנתתי לו מילים לבטא את התחושה הזו.

המסרים האלה שעוברים מיד ליד, ועושים את פעולתם בלי שליטה, נשלחים כמו לחם על פני המים, ומשוטטים בעולם, עד שמישהו קוטף אותם ומקבל מהם איזו התעוררות. זו השגחה בעיניי. וזו התחושה שלפעמים כל כמה שלא תשתדל לעשות דברים במוכוונות מסוימת, לעולם אין לדעת כיצד יתגלגלו על ידי מי שאמר והיה העולם.

אתמול למדנו את השיחה הזו בחבורת לימוד, וזה פשוט קרה שוב. ר’ נחמן דיבר דיבור לפני כמה דורות, והדיבור הזה התגלגל, בין היתר גם על ידי אנשים שזה עבר על ידם. ואז זה הגיע גם אליי ופשוט קלע בול. ברוך השם 🙂

שיחות הר”ן אות רח’:
“אָמַר: יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְאֵיזֶה אָדָם וַעֲדַיִן אֵין עוֹשִׂים פְּעֻלָּתָם
רַק שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִים הַדְּבָרִים מֵאָדָם זֶה לְאָדָם אַחֵר וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ וְכוּ’
עַד שֶׁיִּתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְיָבוֹאוּ לְאֵיזֶה אָדָם
וְיֻכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ בְּעמֶק גָּדוֹל
וְשָׁם יַעֲשׂוּ פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וִיעוֹרְרוּ אוֹתוֹ וְכוּ'”