כבר כמה ימים שאני מתרגש לקראת היום הזה.
הילולת רבינו, רבי נחמן מברסלב זצ”ל המופלא.
וכבר כמה שעות ארוכות אני מתחבט ביני לביני אם לכתוב כאן או לא, ואם כן מה לכתוב, ואולי עדיף שלא. אבל איך אפשר שלא. איך.
**
מאז ראש השנה אני גומע ספר נפלא שהוא בעצם היומן של רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן. ספר מרתק שקשה להפסיק אותו. כל הזמן יש התרחשות והתגעשות ומניעות וגעגועים ומלא מלא לב.
ושם מספר רבי נתן על ההתעסקות בהדפסת הספר ‘ליקוטי מוהרן’ שרבי נחמן ביקש ממנו לקחת על עצמו. רבי נחמן ביקש מרבי נתן לשמור על הספר בסוד ולא להדפיס בכל בית דפוס אלא רק אצל אנ”ש (אנשי שלומינו), וגם אז להשגיח על המדפיס. ורבי נתן הבין ולא הבין מה כל ההוראות המדקדקות האלו. ובאותם ימים רבי נחמן היה טרוד, והוא אמר לרבי נתן ‘אתם לא יודעים כמה וכמה עולמות תלויים בהדפסת הספר הזה’
**
ובאמת, אפשר לראות כפשוטו כמה עולמות, כמה לבבות, כמה נשמות התעוררו מהספר הזה. כמה היגיעה הרבה של רבי נתן שמסר את נפשו כפשוטו על הדפסת הספרים הללו, הייתה עבורנו, האנשים שמבקשים נחמה בחייהם.
**
אפשר לדבר רבות על חכמת רבינו, על התורות הגבוהות שהשאיר, על רעיונות פורצי הדרך. אבל חשוב לזכור את הלב. הלב שלא נדם. ב-39 שנות חייו הקצרות רבי נחמן ברוב לבביותו עורר עולמות שלימים, העיר ישנים מתרדמתם. השאיר לנו עיצות מופלאות ודרכים ללכת בהם, להתחזק בהם כדי לא ליפול לייאוש, עצבות וספיקות.
מה נדבר ומה נאמר.

רבינו דיבר לכל אדם במקום שבו הוא נמצא. כשאתה נופל לייאוש ומרגיש שאתה פוגם בכל שעה וכבר עדיף שלא היית חי, הוא מעודד אותך ומספר לך שגם מאחורי הדברים הקשים שעוברים עליך, השם יתברך עומד. כשאתה מנסה ומנסה ומנסה בלי סוף להיות באמת טוב ונדמה לך שכאילו כלום לא קורה, הוא מזכיר לך שאף על פי כן כל תנועה קטנה שאתה עושה היא יקרה וחשובה. כשאתה באורות ובהתלהבות הוא מזכיר לך להיזהר מריבוי אור ולוודא שאתה יודע גם לצמצם את ההתלהבות כדי לדייק את עצמך.כשאתה כולך חדור מטרה וחותר למגע לעבר היעד הנכסף, רבינו מזכיר לך, להתגעגע, להמתין, לכסוף.
**
וכך הייתה דרך רבינו עם כל אדם. לכל אחד הדיבור המיוחד לו לפי מדרגתו ולפי שעתו. לאלו שהרגישו גדולים במדרגתם, רבינו הזכיר להם שהם עוד לא התחילו לעבוד את השם בכלל, ולעומת האינסוף הם פיפס קטן. ולאלו שהרגישו חבולים ונדכאים, הוא חיבק אותם במילותיו ודאג לגרום להם להרגיש הכי אהובים לפני המקום. כי כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות.
**
אשרינו שזכינו לטעום טעם תורה ואהבת השם מפי צדיק כזה. אשרינו שזכינו לטעום טעם אהבה ולב פועם.
אשרינו שזכינו להתעורר דרכו לעבודת השם.
אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו!