אתמול הזדמן לי להיות קצת בהתוועדות עם הרב שטיינזלץ.
איזה יהודי מתוק!
הוא חזר ואמר דבר אחד בצורה כל כך פשוטה – תמצית החסידות זה לעשות צעד אחד קדימה, צעד אחד למעלה, רק צעד אחד.
הצדיקים כלפי חוץ שלובשים גלימות, זקנים ופיאות, זה שטויות, זה לא אומר כלום. גם לתיישים יש זקנים. האיש הפשוט שאומר לעצמו “אולי אלך עכשיו להתפלל מנחה”, זה דבר גדול מאד. כל אחד במקום שלו עושה צעד אחד, מתקדם, מתגבר, מתמודד. מי שנמצא בישיבה ולא עושה כלום, שילמד דף אחד, חצי עמוד, כמה שורות. שיעשה משהו אחד.
אפילו שמעתי פעם סיפור על שודדים, שיש להם יצר הרע חזק מאד לשדוד, אבל אותם שודדים לא שודדים יהודים. זה נשמע מצחיק – אבל זה דבר גדול, שהם יכולים להחזיק את עצמם, שיש להם התגברות.
כמה היצר יכול להוריד אותנו למטה. וכשאנחנו למטה – קל וחומר! “לא…אני חלש עכשיו, אני רחוק…אין לי כוחות”. במקום לעשות משהו אחד קטן, צעד אחד, תזוזה, התנועעות, רצון, כיסופים – צעד אחד קטן ששווה כל כך הרבה. יוסף יורד למצרים – יורד! הוא בשאול תחתיות, הוא גם מגיע לכלא, והוא לא נשבר. הוא עושה מה שהוא יכול. בצעדים קטנים, עושה את מה שהוא יודע לעשות.
מאו צה טונג אמר פעם – חציית החומה הסינית, מתחילה בצעד אחד קטן.
שנזכה לשמוח בדברים הקטנים, בנקודות הקטנות, לעשות צעד אחד למעלה. זה הזמן. יט’ בכסליו, לקחת על עצמנו משהו אחד קטן לעשות. להתגעגע ולדרוש שיבוא אלינו כבר…
“בסוף היום זה רק אני
וזה רק את והילדים ואלוהים,
וכל השאר הבל הבלים ”