שִֹיחַת חֵרְשִׁים

הַכֹּל בְּסֵדֶר
בָּרוּך הַשֵּׁם
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
אֲנִי עוֹנֶה

אֲנִי וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִי
מִסְתַּדְּרִים מְצֻיָּן
הֵן מוֹאִילוֹת לָנוּחַ
פַּעַם בְּכָמָה זְמַן

עַכְשָו אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
מַה נִשְׁמַע?
וַאֲנִי מְקַוֶּה שֶׁתִּשְׁמְעִי
קְצָת יוֹתֶר
מֵאֲשֶׁר
הַכֹּל בְּסֵדֶר

אַז מַה נִשְׁמַע?
מַה אַתְּ בְּאֱמֶת שׁוֹמַעַת?
תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי עוֹד שְׁאֵלָה
גַּם עָלֵיהָ אֶעֱנֶה בִּכְלָלִיּוּת
בְּהִתְחַמְּקוּת
זֶה לֹא שֶׁאֵין בִּי כְּנוּת
אֲנִי עוֹנֶה לַךְ בִּרְצִינוּת

תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי עוֹד שְׁאֵלָה
הַאִם אַתְּ רוֹאָה
אוֹתִי בַּתְּשׁוּבָה?
הַאִם טָרַחְת לְחַפֵּשׂ?

וּבְכָל תְּשׁוּבָה
שֶׁאֲנִי עוֹנֶה
אֲנִי מִתְעַנֶּה
שׁוּב וָשׁוּב
מֵשִׁיב,
מִתְעַנֶּה
שׁוּבִי אֵלַי

וְאַתְּ
כְּבָר לֹא שׁוֹמַעַת
עַד שֶׁאֲנִי
כְּבָר לֹא עוֹנֶה

 

*ניקוד – רעות יששכר