למה כל יום מזכירים בתפילה את קריעת ים סוף? כל יום. בבוקר ובערב. הבנו. מכירים את הסיפור די טוב. למה לחפור? כבר הרבה זמן שאני שואל את עצמי את השאלה הזו. היום באה לי תשובה.
כל יום ויום אנחנו צריכים לקרוע את הים מעלינו. לקפוץ ראש אל תוך הפחדים שלנו ולצלוח אותם. כל יום אנחנו צריכים עזרה מלמעלה בשביל לעשות את זה. הצעד הראשון הוא שלנו, אבל אם נעשה אותו יקויים בנו “הבא ליטהר מסייעין לו”.
“כמים לים מכסים”. שימו לב שהים הוא לא בדיוק המים. הים הוא התהום, החלק הקעור שאליו נכנסים המים. המים מכסים את הצדדים הקעורים והכעורים שבנו. בכל בוקר וערב, יש לנו הזמנה לחשוף את האנושיות, את החולשות, את מי שאנחנו באמת. בכל יום יש לנו הזמנה ליצור קריעת ים סוף מחדש.
“לקום כל בוקר
ולצאת אל החיים
ולנסות הכול לפני שייגמר”
(רייכל)
