אני כותב על פוליטיקה?? מה קשור אבו מאזן עכשיו?

אז לא. לא ממש כותב על פוליטיקה מסיבות שאין כאן המקום להאריך בהן.

אבל הכותרת הזו תפסה אותי.
כל אדם באשר הוא מגיע לצמתים. לא הצמתים של ההפגנות. צמתים בהם הוא נדרש לבחור. אני אפילו לא מדבר איתכם על החלטות גדולות כמו מה ללמוד ועם מי להתחתן. אלא לבחור איך להגיב לפוסט המעצבן שקראתי, או להודעה הלא נעימה שקיבלתי, או אפילו לבחור איך להגיב למרוצת המחשבות השליליות שקמתי איתן הבוקר.
איך אני מגיב?
חבר יקר אמר לי השבוע משפט יפה של פרימו לוי שכידוע היה ניצול שואה. הוא אמר שיש חופש אחד שאי אפשר לקחת ממנו וזה את החופש שלי לבחור איך להגיב למציאות.
**
איך זה קשור לאבו מאזן?
העולם והמדינה שלנו כמרקחה. אדם מקבל מכה, ישר רוצה להחזיר יותר חזק. כל צד מתנגח בשני כאילו הנגיחה הבאה היא זו שתכריע את המערכה. אני רואה הרבה קולות של מיאוס וייאוש מכל מיני כיוונים.
והנה גם אבו מאזן התייאש- ומה עושים כשמתייאשים? פונים לחמאס כמובן!.

כמה פעמים בחיים שלנו, כשהרגשנו לא נעים בבטן, וקצת לא היה לנו כוח להתעלות על עצמנו, מצאנו את עצמנו בוחרים בחמאס?
איזה כיף זה לענות בארסיות לאיזה פוסט מעצבן!! איזה כיף זה להתעלם בהפגניות מבן משפחה שעצבן אותי. כמה פשוט להיכנס להלקאה עצמית על טעות שעשיתי.
ובכן, לא נעים לומר, אבל הרבה מאיתנו בוחרים בחמאס יום יום. בוחרים במכות, בניגוח הנוסף, בזריקת מילה עוקצנית, בהאשמה עסיסית.
אין על זה!
מתי בחרתי בחיים לאחרונה?
מתי הענקתי כבוד?
מתי פירגנתי?
**
אני משתדל לנהוג במי שמגיב אליי באלימות בפייסבוק, להגיב לו בלייק פרגון ואהבה.
אתם לא מבינים איזה אדיר זה!

נסו את זה.
לא רק בפייסבוק.
גם בלב שלכם
בבית שלכם
בסוכה שלכם.

התייאשתם?
אל תבחרו בחמאס.

“בהעלותך את הנרות, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות”.
**
יש שני סוגים של חכמות בבחינת “אחור וקדם צרתני”.
החכמה האחת היא בחינה של אחור, כלומר, חכמה אותה צריך ללמוד באמצעות למידה שיטתית, למשל כמו תואר אקדמי. צריך לעשות ‘הקדמות’ ובהדרגתיות לבנות שלב שלב עד שתופסים את אותה חכמה.
החכמה האחרת היא בחינה של קדם, בחינה של פנים. החכמה הזו מגיעה ללא הקדמות, היא נובעת מבפנים, מונעת מאינטואיציה חזקה מאד, אסוציאטיבית יותר, נובעת יותר. כמו הארה או אסימון שנופל ומאיר תמונה אחת שלימה באופן ברור ובהיר, והכל קורה בבת אחת. זו בחינה של רוח הקודש.
**
החכמה מהסוג השני, מתקשרת על פי הקבלה לצד הקדמי של האדם, הפנים. ר’ נחמן עושה צעד נוסף באסוציאטיביות הידועה שלו, וקושר את החכמה הזו לביטוי “פני המנורה” מהפסוק הפותח. השאלה הבאה תהיה – כיצד משיגים את החכמה השופעת הזו? כיצד משיגים את פני המנורה?