בוקר אור לקבוצה הקדושה🔥
הערב, י’ בטבת יום פטירת רבי נתן מברלסב זצ”ל. הדמות שבלעדיה כנראה לא היה נשאר לנו כלום מרבינו, ובזכותו אנחנו כאן לומדים ומקבלים חיות מתורתו.
אתמלל לכם את תחילת השיעור של הרב עופר גיסין כי זה מרגיש לי מדוייק להפליא:

“”אי אפשר בשעה אחת לנסות להבין או להעריך את גודל נשמתו ותורתו של רבי נתן. דבר אחד אנחנו יודעים. אנשי שלומנו (אנ”ש – כינוי פנימי לחסידי ברסלב) היו אומרים שרבי נתן הוא הרבי שלנו באיך להיות תלמידים. התופעה המופלאה שאולי אין לה אח ורע בתולדות החסידות של תלמיד מובהק בסדר גודל כזה של רבי שלא נהיה אדמו”ר אחרי פטירת רבו, אלא פשוט היה התלמיד הנצחי.”

אחרי פטירת רבינו, רבי נתן ישב ולמד תורה וחשב שבזה נסתיימה חסידות ברסלב. וכך הוא מספר ביומן שלו (ימי מוהרנ”ת פ”ב): וְנֶעְלַם מִמֶּנִּי וְלא יָדַעְתִּי שֶׁעֲדַיִן אֶפְשָׁר גַּם עַתָּה לְהָאִיר בְּאֵיזֶה נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְעוֹרְרָם לַעֲבוֹדַת הַ’ בֶּאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ ז”ל.

עד שלאט לאט התחיל לדבר עם בני הנעורים לקרב אותם.
הנה לינק לשיעור של הרב גיסין: http://bit.ly/2QD0opX

בוקר אור לכולם וכולן🔥♥️
התקרבות לצדיקים זה משהו שצריכים להיות זהירים איתו בימינו. אז למה כן?

וְזֶה בְּחִינַת מַעֲלַת הִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים. כִּי יֵשׁ בְּחִינַת “צָמְאָה נַפְשִׁי”, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ מִי שֶׁהוּא צָמֵא מְאֹד, שֶׁשּׁוֹתֶה אֲפִלּוּ מַיִם הָרָעִים. כְּמוֹ כֵן גַּם בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, וְלוֹמְדִים וְעוֹבְדִים עֲבוֹדָתוֹ תָּמִיד. וְהֵם תָּמִיד בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן, כִּי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת תָּמִיד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ שֶׁהוּא בְּלֹא זְמַן וָשֵׂכֶל.
זה נפלא! צימאון תמידי יכול להיות דבר הרסני עד כדי שתיית מים רעים. מה הפתרון? זמן ושכל ששמים גבול לצימאון.

כִּי ‘לִפְעָמִים בִּטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה הִיא קִיּוּמָהּ’, כְּמָו שֶׁכָּתוּב “עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ”. וְזֶהוּ מַעֲלַת הִתְדַּבְּקוּת בְּצַדִּיקִים, כִּי הֵם עוֹשִׂים גְּבוּל וּזְמַן, לְבַל יִהְיֶה בִּבְחִינַת צִמָּאוֹן
(ליקוטי מוהר”ן תורה עו)

גם כשלומדים תורה שהיא מעיין החיים, צריך הדרכה נכונה. הצדיקים יודעים לתת לנו את התורה במנות, בדיוק שמתאים לנו. שנרגיש בכל זאת איזו רוויה מדי פעם.
יום נפלא🔥

בוקר אור לכל הבוחרים🔥 אז יש בחירות. שוב. זה יכול לבעס ולהפיל אפילו לעצבות. אבל חיפשתי ומצאתי מילים יפות של רבי נתן על עניין הבחירה אל מול סערות החיים:

וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל הָאָדָם הֵן טוֹב הֵן לְהֶפֶךְ כָּל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד לְטוֹבָה, רַק שֶׁהָאָדָם הוּא בְּמִשְׁקָל וְנִסָּיוֹן תָּמִיד. וְעַל-כֵּן אֲפִלוּ כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ יִסּוּרִים עַל הָאָדָם חַס וְשָׁלוֹם אוֹ שֶׁרוֹאֶה יִסּוּרִים וָעֳנָשִׁים שֶׁל אֲחֵרִים וְכָל כַּוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לָשׁוּב אֵלָיו, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם יֵשׁ לְהָאָדָם בְּחִירָה תָּמִיד עַד שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּמָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת עַד שֶׁנּוֹפֵל יוֹתֵר עַל-יְדֵי זֶה. וְעַ”כ צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר תָּמִיד בְּכָל עֵת שֶׁבָּאָה עָלָיו אֵיזֶה יִרְאָה שֶׁתִּהְיֶה לְטוֹבָה שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר מְאֹד שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבוֹת רוֹצִים לְהַחֲלִישׁ דַּעְתּוֹ וּלְהַגְבִּיר עָלָיו הָעַצְבוּת וּלְהַפִּילוֹ חַס וְשָׁלוֹם, עַל -יְדֵי זֶה. שֶׁיִּתְגַּבֵּר כְּנֶגְדָּם וִיחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הַהִתְחַזְּקוּת הַמְבֹאָרִים בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים
(ליקו”ה, פסח הלכה ט, אות יז)

שיהיה יום נפלא♥️🔥

בוקר אור לכם ולכן🔥🔥

אתמול דיברנו על מעלת הדיבור וההודאה כמפתחות אל הלב. אבל השאלה היא איפה הדיבור האמיתי שלנו? כל כך קשה להגיע לדיבור הזה כי הוא מכוסה בכל כך הרבה שכבות. הדיבור שלנו הלך לאיבוד. הלב שלנו הולך לאיבוד כל הזמן.
אני אניח פה טקסט נפלא שנתקלתי בו אתמול, מתוך מכתב שרבי נתן כתב לבן שלו. זה דיבור שנמצא בברסלב הרבה מאד באלפי אופנים. וזה לא סתם. כי אנחנו כל הזמן שוכחים, ורבינו ורבי נתן באים להזכיר לנו שוב ושוב – תמיד יש תקווה! תמיד אפשר למצוא איבדתם את הלב שלכם? אל תפסיקו לחפש:

“כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ, כַּמָּה וְכַמָּה הִתְחַזְּקוּת הוּא צָרִיךְ לִבְלִי לְיַאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ לְעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁאוֹבֵד חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וִיחַפֵּשׁ יוֹתֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא כְּלָל, צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי מוֹצֵא הַרְבֵּה עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ לְבַד, כִּי הַיְגִיעָה אֵינוֹ נֶאֱבֶדֶת כְּלָל כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבֵיד (אין רצון טוב שהולך לאיבוד).
(עלים לתרופה, ע”א. ר”ח ניסן תקצב)

שיהיה יום של מציאת הלב♥️

בוקר אור ושבוע טוב🔥
למדנו הרבה על הדיבור ועל ההודאה. בפרשת ויגש (אולי הפרשה המרגשת בתורה) יהודה ניגש לדבר עם יוסף אחרי שבנימין בסכנה. רבי נתן לומד מזה על מעלת הדיבור בעת צרה ככוח להתגלות השמחה:
כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַשִּמְחָה, בְּחִינַת “שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו”, וּכְתִיב “דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה”. וְזֶה בְּחִינַת “וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֵּל פִּי” שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הוֹדָאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה’.

וְעַ”כ אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף ” יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר” בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ’… כִּי עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר יִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנָיו וּבְלִבּוֹ עַד שֶׁתָּאִיר הַשִּמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף וְדִינִים.
(ליקוטי הלכות ברכת הודאה ו’ אות מז).

דוד המלך שעיקר עניינו היה הדיבור וההודאה (תהילים) יצא מיהודה. רבי נתן מלמד שזה לא מקרי. יהודה שנקרא על שם הודאה, מגלה את כוחו של דוד אל מול יוסף. על ידי הדיבור של ההודאה מהלב מרכך יהודה את יוסף ועוזר לו להתגלות בפני אחיו בקרבה גדולה.
שבוע נפלא🔥

שבוע טוב יקרים ויקרות!🔥
לא יכול להתאפק משלוח לכם דיבורים מתוקים של רבי נתן על חלומות פרעה ממה שקראנו השבת בפרשת מקץ.שימו לב ליופי הזה:

כִּי פַּרְעֹה רָאָה בְּעֵת שֵׁנָּה, אֵיךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת בּוֹלְעִים שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב עַד אֲשֶׁר (בראשית מא), “ותבאנה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נודע כִּי באו אֶל קִרְבֶּנָה”
כִּי כָּל כַּךְ מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם כְּאִלּוּ לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם, אע”פ שֶׁבַּתְּחִלָּה רָאָה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵם בְּחִינַת ז’ פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ רָאָה שֶׁתֵּכֶף אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לַהֲקִיצוֹ, חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים אַחַר כָּךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת שֶׁהֵם הָרַע שֶׁאוֹרֵב וּמִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר אַחַר כָּךְ”(ליקוטי הלכות, נטילת ידיים שחרית ד, אות ז).

קולטים? כשנהיה לנו רע, בבת אחת כל הטוב שיש פה נעלם, נבלע ונשכח. זה הכוח של הרע, וזו המשמעות של החלום של פרעה.
שנזכה תמיד לזכור🔥

זאת חנוכה שמח 🕎!
כהכנה לפורים נלמד על היפוכים בחנוכה מתוך שיחות הר”ן מ’:
דַּע כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר (שֶׁקּוֹרִין דְּרֵיידִיל, סביבון). וְהַכֹּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ – מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם…וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם חוֹזְרִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה, מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן. כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד

רבינו מלמד אותנו שהמציאות כל הזמן זזה ומתהפכת. היכולת לקבוע מה תחתון ומה עליון היא מוגבלת. הדבר והיפוכו, נובעים מאותו שורש.

וְזֶה מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנֻכָּה בִּדְרֵיידִיל, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה: כִּי ה’ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה,
וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל צִיּוּרָ המִשְׁכְּן הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה, וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה.
שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּרֵיידִיל שֶׁהַכֹּל נִתְהַפֵּךְ.

בסוף מסביר רבינו שכך נראית גאולה. שהדברים מתהפכים מחושך לאור: כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה , דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

שבת שלום יקרים ויקרות 🔥