זה קרה ממש אתמול
שהייתי כולי מכווץ,
רק לפני רגע
בכיתי באמצע הרחוב,
רציתי הביתה
וחשבתי מחשבות של סוף
ולא רציתי יותר

צריך להיות ודאי משוגע
כשרכב מתנגש בך חזיתית
ואתה מאמין שזה לטובה
צריך להיות ודאי משוגע
להתהלך לבדך בלילות הקרים
לא למצוא מקום להתחמם בו
ולהאמין שזה לטובה
צריך להיות ודאי משוגע
להתפלל בלי סוף לרפואה
וגם כשאין תשובה
להאמין שזה לטובה
צריך להיות ודאי משוגע
להאמין באמונה שלימה
שהכל לטובה
צריך להיות משוגע

יש לך יישוב הדעת
הוא אומר לי
המבט שלי יציב
הדיבור רגוע
אני אדם שקול סך הכל

מי שייכנס פנימה
יצטרך אטמים מרוב צעקות
יחפש מחסה מרוב סערות
יבקש אדמה מרוב רעידות
ישתוקק לצאת ולא לחזור

אין לי מקום לארח אף אחד
אפילו לי צפוף אצלי

מה שאני לא מוציא מהפה
יכבד על הלב
ייצא מהגוף
כמו מגיפה
ייגוף אותי
יגרוף אותי
לאלף עזאזל

אני מחזיק חזק
עד שאשבר
בסוף
עד הפעם הבאה

יהי רצון מלפניך
שאפתח דלתות ליבי
שאוותר לעצמי
לעיתים

שלא יהיה לי אנכי
אחר על פניך
יהי רצון
שאחלום נכון למעני
ולא למען אחרים
שהדיוק יהיה
מנת חלקי
בתפילותיי
לשאיפתי

ולו רק
ששתיקתך תופר,
שאחדל
לדבר לעצמי