לפעמים כשאני נופל
אני מסתכל לצדדים
לוודא שאף אחד לא רואה
כאילו שאסור ליפול
למרות שבסוף כל לילה
אין אחד שלא נשמט
אל מיטתו
במצפון נקי

שנים שאני מנהל אחריה מצוד
מעומק הגרון עד קצה הלשון
והיא חומקת לי
בין השניים הלבנות שמתארכות כמו סמטאות
ללא מוצא,
עוד החמצה והיא במרוצה
נשמטת בי מלחי אל דחי
ואני כבר נכנע:
המילה הנכונה
המילה הנכונה
מתבקשת להגיע לתחנה
להצלה

המעורר געגועים
המצמיח נחמה
החוזר בתשובה
השופך נפשו
בכתיבה כאובה
מפזז ומכרכר
מרוב אהבה
לאלוהים,
אתה
עומד בפרץ
בלי לחשוש
איך יתלחשו
על המלך

אני המקריב את עצמי
על מזבח המילים
שכל מילה תהא עולה
שלא יהיה בה מום
או שבר או גיבנת

לכל מפגש משפחתי
מצטרף אלינו לווייתן
רטוב ומסריח.
כולם ישבים בסלון של ממה ופפה
והוא מתפרפר לו בעונג על השטיח
המעוטר צבעי אדום נקמה,
משפריץ נתזי-מים לכל עבר, מדיף
צחנה של תהומות נשייה.

הדודים מדברים על מחיר הארטישוק-
הירושלמי בשוק,
זה מספר על הנכדה החדשה
שנולדה, ואף אחד לא ידע,
וזה מגלה סוד על יין מעולה
במחיר רצפה,
והלווייתן הענק מתפלש לו במרכז הסלון
באין מפריע, כולם מסתכלים
ואף אחד לא רואה

ואנחנו מרגישים כמו משפחה
ושותקים למופת
כמו משפחה
והרוח הממללת
מרחפת מעל לראשינו
ופוסחת על ליבנו

אני לא מבטיח
את הירח
גם לא את הכוכבים
לא אעשה קסמים
ולא אמלא את השמים
בזיקוקים
עבורך

לא מבטיח לך
שאוהב אותך
לנצח
מי אמר שאחיה
כל כך הרבה?
ואיך אדע
שלא אשתנה
לעולם?

רק זאת אשתדל
לחבק אותך
כשאת עצובה
להקשיב לבכייך
בעיתות צרה
להצחיק אותך
פעם ביום
לפחות
מבטיח לנסות