אתמול חידדנו את ההבדל בין התעוררות והתחזקות. בפשטות – התעוררות זו תנועה של התחדשות, שאני רוצה להתחיל דבר חדש, למשל הבנתי שאני רוצה להיכנס לכושר או להתחיל לאכול בריא. אני רוצה להתחיל!.
התחזקות היא היכולת להמשיך את אותה התעוררות לאורך זמן בלי לדעוך.

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁדִּבֵּר מוֹהֲרַנַ”ת (מורנו הרב רבי נתן) אֶת דִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְעוֹרֵר אֶת אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לַעֲבוֹדַת ה’, נַעֲנָה וְאָמַר: “אִם אֵינְכֶם מְשַׁמְּנִים וּמוֹרְחִים אֶת הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ בִּתְפִלָּה – אֵינִי מְקַנֵּא בָּכֶם!”. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר זֹאת לְעִנְיַן הַחִיּוּב ‘לְשַׁמֵּן וְלִמְרֹחַ’ אֶת דִּבּוּרֵי הַהִתְעוֹרְרוּת בְּלִמּוּד הַהִתְחַזְּקוּת שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ.
(שיח שרפי קודש, מערכת אמרות טהורות, קא)

יש כל מיני עיצות של התחזקות בתורת ברסלב (זוכרים את ‘היום אם בקולו תשמעו’? זו למשל עיצת התחזקות).
אחת מעיצות ההתחזקות של רבינו היא התפילה. כשאנחנו מתעוררים לדבר חדש ורוצים להתמיד בו, כוח התפילה יכול מאד לשמר את הגחלת ולחדש אותה שוב ושוב.
‘אנא ה’, תן לי כוח לשמור על בריאות גופי, שאתחזק ואתמיד בזה יום יום…’.
אדם יכול ממש תוך כדי דיבור, לפרט ולפתוח את מניפת התפילה שלו, ובתוך כך להתחזק מזה ולקבל מזה כוחות לעשייה שבה הוא חפץ.