בוקר אור וחנוכה שמח🔥✨

נלמד את השורות הראשונות ממעשה מאורח, ונחלץ תובנה משמעותית: “אַחַר הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה בַּלַּיְלָה אוֹרֵחַ נִכְנַס לְבַעַל הַבַּיִת. וְשָׁאַל לְבַעַל-הַבַּיִת מֵאַיִן פַּרְנָסָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ אֵין לִי פַּרְנָסָה קְבוּעָה בְּבֵיתִי רַק מִחְיָתִי מִן הָעוֹלָם”

בשורות פשוטות אלו טומן רבינו סודות עמוקים מאד. בעצם האורח שואל את בעל הבית ממה אתה ניזון? מה מחייה אותך? מה ממלא אותך? עונה לו בעל הבית, אין לי בבית הזנה, אני ניזון מהעולם. דהיינו אני מקבל חיות מאנשים אחרים, מכיוון שאין לי הארה פנימית.

כל העניין של התבודדות, הוא ללמוד להאיר את הנקודה הפנימית שלי, באופן כזה שלא אהיה נזקק לחיות מאחרים. רובינו נופלים בזה. מצפים למחמאות, להכרה מאחרים, לאישור סביבתי ולייקים בפייסבוק.
בסיפור הזה רבינו מנסה ללמד אותנו שיש אפשרות להיות מוזנים מתוך הבית הפנימי שלנו
איך? תצטרכו ללמוד את הסיפור😜
יום נפלא לכולם! ❤️🔥

התובנה נכתבה בשם הרב מיכי יוספי. מי שרוצה לשמוע את השיעור שלו על הסיפור.
הנה ההקלטה של הערב השלם של ההכנה לחנוכה:

בוקר אור וחנוכה שמח!

חג ההודאה וההלל. רבי נתן מלמד אותנו שאם רוצים לצאת מהחושך, מהלב העקום, והפה החתום, יש להודות על מה שכבר יש, ועל ידי זה, יהיה אפשר להיפתח, בלב ובפה, לתפילה ושמחה:

כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁל הוֹדָאָה וְתוֹדָה הוּא דֶּרֶךְ נִפְלָא מְאֹד לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לַה’ יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְעַל-כֵּן עֵצָה גְּדוֹלָה לָזֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת שֶׁעָשָׂה ה’ יִתְבָּרַךְ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת, וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַה’ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה לִבּוֹ נָכוֹן בָּטוּחַ שֶׁגַּם עַתָּה ה’ יִתְבָּרַךְ לֹא יָסִיר חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ מֵאִתּוֹ וִיחַזֵּק אֶת לִבּוֹ לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן לַה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּצִּילֵהוּ גַּם עַתָּה מִכָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין.
(ליקוטי הלכות, הלכות כלאי בהמה ד אות ד’).

חנוכה שמח אהובי לב🔥❤️

שלום לכולם וכולן 🔥

אשתף אתכם בסיכום קצר של דברי הרב דן לוינסון בכנס הכנה לחנוכה של נהר-דעה.

כמו שלמדנו כבר, אחד העקרונות החשובים אצל רבינו הוא היכולת להתחיל מחדש.
חנוכה לשון חינוך. החינוך הוא בעצם הלימוד הכי ראשוני של כולנו, ההתחלה שבה אנחנו מתחנכים להתנהג כמו אנשים בעלי דעת, אנשים גדולים.
העניין הוא, שזה שאנחנו גדלים בגיל, זה לא אומר שגדלנו המון בדעתנו. ועל כן, אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו לפעמים כמו קטן שזה עתה מתחנך לראשונה. אז הוא לומד לעשות את הדברים הראויים, אבל בין לבין הוא הולך ועושה שטויות, מעשי ילדות ונערות, בגלל שדעתו עוד לא הגיע לשלימותה כראוי.
כך גם אנחנו. חנוכה מזכיר לנו שעל אף שגדלנו, אנחנו עדיין מנסים להתחנך, ואנחנו נופלים ועושים שטויות בין לבין. אבל כל תנועה כזו של נסיון להתחנך, לגדול בדעת, היא תנועה חשובה ויקרה מאד מאד ואסור לזלזל בה.

וכך זה מובא בלשון רבי נתן:
עַל-כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה כִּי עַל-יְדֵי בְּחִינָה זֹאת דַּיְקָא מִתְחַנְּכִין בַּעֲבוֹדַת ה‘ כַּנַּ”ל, כִּי כָּל הַטּוֹב שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בִּימֵי קַטְנוּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם לַעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁאָז אֲפִילּוּ אִם הוּא גָּדוֹל בְּשָׁנִים נִקְרָא קָטָן מֵחֲמַת קַטְנוּת הַדַּעַת. וְכָל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת גָּמוּר, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא טוֹבָה וִיקָרָה מְאֹד אֵצֶל ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת חִנּוּךְ מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּחַנְּכִין אֶת הַקָּטָן שֶׁיֹּאמַר אֵיזֶה בְּרָכָה וְיִהְיֶה לָבוּשׁ בְּצִיצִית וְכוּ’,
וְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי חִנּוּךְ הַקְּטַנִּים שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד, אַף-עַל-פִּי שֶׁהַקָּטָן עוֹשֶׂה אַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְקַטְנוּת, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא צִיֵּת אֶת אָבִיו יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי אָבִיו וּבְעֵינֵי ה’ יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה הוּא מִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת ה’ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ אֲפִילּוּ בְּאָדָם גָּדוֹל כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי, אֲפִילּוּ אִם הוּא רָחוֹק כְּמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק, אַף-עַל-פִּי-כֵן כָּל נְקֻדָּה וּתְנוּעָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא בְּחִינַת חִנּוּךְ. וְעִקַּר הַחִנּוּךְ עַל-יְדֵי הַהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מִתְחַזֵּק לִצְעֹק לְהַבָּא כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה וְכַנַּ”ל:
(ליקוטי הלכות יורה דעה ב – הִלְכוֹת כִּלְאֵי בְּהֵמָה הֲלָכָה ד)

חנוכה שמח חברים 🔥

בוקר טוב לכולם 🔥
מי אוהב את היצר הרע שלו? גם אתם הולכים איתו מכות?
רבינו מלמד אותנו סוד גדול – שכל העניין זה היצר הרע. עבודה בלי יצר, לא נחשבת כלל:

וְהוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, כִּי אָז יָכוֹל לַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַיֵּצֶר הָרָע דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ לְהִתְגַּבֵּר מִתּוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר הָרָע, לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ אֵיזֶה עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת ה’.
וְאִם אֵין יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלָל.
אַף עַל פִּי שֶׁעַל־יְדֵי הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ וְהִתְגַּבְּרוּתוֹ כָּל כָּךְ הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְמַה שֶּׁמֵּבִיא לְכַמָּה עֲווֹנוֹת וּפְגָמִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי כֵן הַכֹּל כְּדַאי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל הַתְּנוּעָה טוֹבָה, מַה שֶּׁבְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עָלָיו הָאָדָם בְּאֵיזֶה תְּנוּעָה וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ עָבַד אוֹתוֹ אֶלֶף שָׁנִים בְּלִי יֵצֶר הָרָע. כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת לֹא נִבְרְאוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם, שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבָתוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, וְהוּא מִתְחַזֵּק כְּנֶגְדּוֹ. עַל־כֵּן כָּל מַה שֶּׁהוּא מִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר כָּל תְּנוּעָה בְּעַלְמָא שֶׁהוּא מִתְחַזֵּק נֶגְדּוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ עוֹזְרוֹ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “ה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ”:
(ליקוטי עצות, התחזקות, אות לז)

כל תנועה הכי קטנה שאנחנו עושים להתגבר היא אור גדול.
פך השמן הקטן הזה שמספיק ליום אחד, פועל לשמונה ימים. אשכרה!

בוקר טוב לכולם🔥

אני ממשיך את הקו של אתמול, כי זה מרגיש לי עניין גדול. כל השאלה של אמונת חכמים בסוף, היא האם אנחנו מאמינים בעצמנו? עד כמה אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים להשתנות? להתקדש? עד כמה אנחנו ממעיטים ביכולתנו? שימו לב לטקסט המעיף הזה של רבי נתן:

וּבֶאֱמֶת עִנְיָן זֶה בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁרֹב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדֻשָּׁה מִשָּׁרְשָׁהּ, וְקָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב לה’ וְלִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּמוֹ שמרגלא בפומא דאינשי (מורגל בפי האנשים) לוֹמַר כְּשֶׁשּוֹמְעִין שֶׁמְּסַפְּרִין מֵאֵיזֶה צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה לְהַתְחִיל גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד.

עד כאן הוא מתאר תנועה מוכרת אצל כולנו. שומעים איזה סיפור על איש פלא גדול, ומתעורר בנו הרהור תשובה, להיות גדול כמותו. אבל אז…
אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף אוֹמְרִים, מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת אֵלָיו לְזֶה הָאִישׁ הַצַּדִּיק וְכוּ’ כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו, כִּי כַּךְ הֻרְגְּלוּ עַצְמָם לוֹמַר שֶׁצִּדְקַת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלְדָתָם

וּבֶאֱמֶת אָמַר רַבֵּנוּ ז”ל בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ כֵּן וְזֶה עִקַּר הַחִסָּרוֹן שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאוֹמְרִים כַּךְ. וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם מִתְעוֹרְרִים וּמִתְגַּבְּרִים לְהַשְׁווֹת עַצְמָן לַצַּדִּיקִים, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק וְהַכָּשֵׁר הוּא רַק עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּתוֹ וְהִתְחַזְּקוּתוֹ וִיגִיעָתוֹ וְטָרְחוּ בַּעֲבוֹדַת ה’ שֶׁיָּגַע וְטָרַח כָּל כַּךְ יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְלֹא הִנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה כִּי אִם כְּפִי עֶרְכּוֹ אַשְׁרֵי לָהֶם.
וְכָל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁיִּית לַכֹּל, וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח, וּמִי שֶׁרוֹצֶה זוֹכֶה בּוֹ
(ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג, אות ו’).

שנזכה להאמין בעצמנו🔥🔥

בוקר טוב נשמות קדושות 🔥

בשבת יצא לי לדבר עם אשתי על המושג אמונת חכמים.
הדבר הזה הוא ניסיון גדול עבור כולנו. זה אומר שאנחנו מאמינים לדבריהם של הצדיקים, מאמינים בהשראת השכינה שלהם, מאמינים שמה שהם אמרו ועשו לא היה סתם, והיה להכל תכלית וכוונה וחיבור שמיימי.

עכשיו, בואו, להאמין ככה באופן גורף לאדם, זה דבר לא טריוויאלי בימים אלו.
**
בואו נעזוב רגע את כל האמירות הגדולות על התורה, על העולם, על עצמכם וכו’.
נתמקד בדבר אחד – מה הם אומרים עלינו? אתם מאמינים לזה?
ראיתי פעם פוסט של הרב בזנסון שכתב (ציטוט לא מדוייק): “כל העניין של אמונת חכמים זה להאמין שהם אומרים עלינו כמה אנחנו גדולים”.

אז אני שם פה טקסט מעיף של רבינו. אתם מאמינים לו?

וְאָמַר: שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִזֶּרַע הָאֱלֹקִי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, רַק אֲפִלּוּ אִם הָיָה מִמִּשְׁפָּחָה הַיְרוּדָה שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל, הָיָה זוֹכֶה גַּם־כֵּן לְמַה שֶּׁזָּכָה עַל־יְדֵי עֹצֶם עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ שֶׁיָּגַע וְטָרַח מְאֹד מְאֹד בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

וְהִקְפִּיד מְאֹד עַל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁעִקַּר מַעֲלַת הַצַּדִּיק וְהָשָּׂגָתוֹ שֶׁזּוֹכֶה הוּא מִצַּד הַנְּשָׁמָה לְבַד מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גָּבֹהַּ מְאֹד. וְאָמַר שֶׁלֹּא כֵן הַדָּבָר רַק הָעִקָּר תָּלוּי בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וִיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת.
וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. כִּי אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּבְחִירַת הָאָדָם לְבַד, אִם יִרְצֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב מַה שֶּׁטּוֹב לְפָנָיו בֶּאֱמֶת וְכוּ’. ‘וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה’ (אָבוֹת ג־טו):

(שבחי הר”ן כה-כו)

בוקר טוב נשמות קדושות🔥

אתמול קראתי טקסט יפה בחיי מוהר”ן קצא. אני אישית רואה נקודה שאומרת- אתם לא מבינים כמה הדברים הפוכים ממה שנדמה לנו.
כשאנחנו רחוקים, כל צעד הכי קטן של התקרבות, הוא לא מובן מאליו, והוא עושה רעש גדול בשמים.
וככה זה כתוב בלשונו:

אָמַר “אֵלּוּ הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַהַכְנָעָה בְּעָלְמָא שֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָן קְצָת לְפָנָיו לֵילֵךְ אֵלָיו וּלְכַבְּדוֹ, מִזֶּה בְּעַצְמוֹ נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד בְּמָקוֹם שֶׁנַּעֲשֶׂה, כִּי לְפִי גֹּדֶל רִשְׁעָתָם הַגְּדוֹלָה מְאֹד, כְּשֶׁהֵם מַכְנִיעִין עַצְמָם הַכְנָעָה בְּעָלְמָא לִפְנֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. מִזֶּה נַעֲשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד“.

ואז הוא נותן המחשה מהסיפור של יתרו שכידוע היה נכרי:

כִּי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּעָמִים כִּי גָּדוֹל ה’ מִכָּל אֱלֹהִים וְלֹא נַעֲשֶׂה מִזֶּה רַעַשׁ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ.
וּכְשֶׁבָּא יִתְרוֹ וְאָמַר (שְׁמוֹת יח) “כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ד'” – כְּדֵין אִתְיַקַּר וְאִסְתַּלַּק שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵלָּא וְתַתָּא (זֹהַר יִתְרוֹ סט.).תרגום – אז נתכבד והתעלה שמו של הקדוש ברוך הוא למעלה ולמטה
כִּי דַּיְקָא כְּשֶׁבָּא מְרוּחָק כָּזֶה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת וּמַכְנִיעַ עַצְמוֹ תַּחַת הַקְּדֻשָּׁה, מִזֶּה נִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְהָבֵן.

זוהי תזכורת מדהימה לכולנו.
שנזכה להתקרב🔥