פגשת ויגש – הדיבור כהצלה

בוקר אור ושבוע טוב🔥
למדנו הרבה על הדיבור ועל ההודאה. בפרשת ויגש (אולי הפרשה המרגשת בתורה) יהודה ניגש לדבר עם יוסף אחרי שבנימין בסכנה. רבי נתן לומד מזה על מעלת הדיבור בעת צרה ככוח להתגלות השמחה:
כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל, וְעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר הִתְגַּלּוּת הַשִּמְחָה, בְּחִינַת “שִׂמְחָה לְאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו”, וּכְתִיב “דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה”. וְזֶה בְּחִינַת “וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֵּל פִּי” שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת דָּוִד שֶׁיָּצָא מִיהוּדָה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם הוֹדָאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה’.

וְעַ”כ אָמַר יְהוּדָה לְיוֹסֵף ” יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר” בְּחִינַת דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְפָּאֲרִין בְּכָל יוֹם וְאוֹמְרִים בְּפֶה מָלֵא אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ’… כִּי עַל-יְדֵי הַדִּבּוּר יִכָּנְסוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנָיו וּבְלִבּוֹ עַד שֶׁתָּאִיר הַשִּמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְיִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲרוֹן אַף וְדִינִים.
(ליקוטי הלכות ברכת הודאה ו’ אות מז).

דוד המלך שעיקר עניינו היה הדיבור וההודאה (תהילים) יצא מיהודה. רבי נתן מלמד שזה לא מקרי. יהודה שנקרא על שם הודאה, מגלה את כוחו של דוד אל מול יוסף. על ידי הדיבור של ההודאה מהלב מרכך יהודה את יוסף ועוזר לו להתגלות בפני אחיו בקרבה גדולה.
שבוע נפלא🔥

פרשת מקץ – הטוב שנבלע לגמרי

שבוע טוב יקרים ויקרות!🔥
לא יכול להתאפק משלוח לכם דיבורים מתוקים של רבי נתן על חלומות פרעה ממה שקראנו השבת בפרשת מקץ.שימו לב ליופי הזה:

כִּי פַּרְעֹה רָאָה בְּעֵת שֵׁנָּה, אֵיךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת בּוֹלְעִים שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַל הַטּוֹב עַד אֲשֶׁר (בראשית מא), “ותבאנה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נודע כִּי באו אֶל קִרְבֶּנָה”
כִּי כָּל כַּךְ מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת הָאָדָם בְּכָל פַּעַם כְּאִלּוּ לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם, אע”פ שֶׁבַּתְּחִלָּה רָאָה רַק אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵם בְּחִינַת ז’ פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ רָאָה שֶׁתֵּכֶף אַחַר כָּךְ סָמוּךְ לַהֲקִיצוֹ, חוֹזְרִים וּמִתְגַּבְּרִים אַחַר כָּךְ שֶׁבַע פָּרוֹת הָרָעוֹת שֶׁהֵם הָרַע שֶׁאוֹרֵב וּמִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר אַחַר כָּךְ”(ליקוטי הלכות, נטילת ידיים שחרית ד, אות ז).

קולטים? כשנהיה לנו רע, בבת אחת כל הטוב שיש פה נעלם, נבלע ונשכח. זה הכוח של הרע, וזו המשמעות של החלום של פרעה.
שנזכה תמיד לזכור🔥

הסביבון של רבי נחמן – היפוך של גאולה

זאת חנוכה שמח 🕎!
כהכנה לפורים נלמד על היפוכים בחנוכה מתוך שיחות הר”ן מ’:
דַּע כִּי כָּל הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת גַּלְגַּל הַחוֹזֵר (שֶׁקּוֹרִין דְּרֵיידִיל, סביבון). וְהַכֹּל חוֹזֵר וְנִתְהַפֵּךְ – מֵאָדָם מַלְאָךְ וּמִמַּלְאָךְ אָדָם…וְכֵן שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם חוֹזְרִים וּמִתְהַפְּכִים מִזֶּה לָזֶה, מֵעֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן וּמִתַּחְתּוֹן לְעֶלְיוֹן. כִּי בֶּאֱמֶת בְּהַשֹּׁרֶשׁ הַכֹּל אֶחָד

רבינו מלמד אותנו שהמציאות כל הזמן זזה ומתהפכת. היכולת לקבוע מה תחתון ומה עליון היא מוגבלת. הדבר והיפוכו, נובעים מאותו שורש.

וְזֶה מַה שֶּׁמְּשַׂחֲקִין בַּחֲנֻכָּה בִּדְרֵיידִיל, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ. כִּי בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה: כִּי ה’ הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּמִּשְׁכָּן שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה,
וְכֵן לְהֵפֶךְ כָּל צִיּוּרָ המִשְׁכְּן הָיָה רָשׁוּם לְמַעְלָה, וְזֶה בְּחִינַת תַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה.
שֶׁזֶּה בְּחִינַת דְּרֵיידִיל שֶׁהַכֹּל נִתְהַפֵּךְ.

בסוף מסביר רבינו שכך נראית גאולה. שהדברים מתהפכים מחושך לאור: כִּי זֶהוּ עִקַּר הַגְּאֻלָּה , דְּהַיְנוּ בְּחִינָה חוֹזֶרֶת חָלִילָה, בְּחִינַת עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים לְמַעְלָה

שבת שלום יקרים ויקרות 🔥

מעשה מאורח – בחירה חופשית

חנוכה שמח!🔥❤️
נמשיך בסיפור מעשה מאורח.
האורח צריך ללכת ובעל הבית רוצה ללוות אותו. שאל בעה”ב ‘עד לאן ללות אותך?’ עונה האורח – ‘עד אחר הפתח’. בעה”ב חושש: וְהִתְחִיל לַחֲשׁב: אֵיךְ אֵצֵא עִמּוֹ כִּי כָּעֵת אֲנִי עִמּוֹ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וְאִם אֵצֵא עִמּוֹ לְבַדּוֹ מִי יוֹדֵעַ מִי הוּא? וְאָמַר לוֹ יֵשׁ לִי פַּחַד לָצֵאת עִמָּכֶם הֵשִׁיב לוֹ: אִם אֲנִי יָכוֹל כָּזאת לִלְמד עִמְּךָ. גַּם עַתָּה אִם אֶרְצֶה לַעֲשׂוֹת לְךָ אֵיזֶה דָּבָר מִי יִמְחֶה בְּיָדִי.

בשורות אלו מלמד אותנו רבינו את יסוד הבחירה. רבי לוי יצחק בנדר מסביר “הצדיק אינו לוקח בשום פעם את הבחירה מהאדם, רק משליך אותו על הבחירה, כי האורח לא ציווה עליו לצאת עימו עד אחר הפתח, אלא שבעה”ב הכיר בגדולת האורח ובחר מעצמו”

וכך מביא רבי נתן בליקוטי הלכות: “כִּי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוּא רַחְמָן גָּדוֹל מְאֹד וּמְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים לְקַרֵב הַכֹּל אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב, אַךְ שֶׁאָסוּר לִיקַח מֵהֶם הַבְּחִירָה, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת עוֹמְדִים עַל בְּחִירַת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ, עַל -כֵּן הוּא מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ וִיעוֹרְרוֹ אֶל הָאֱמֶת, אַךְ אַף-עַל-פִּי-כֵן יִהְיֶה נִשְׁאַר לוֹ אֵיזֶה נִסָּיוֹן וּבְחִירָה.”

שנזכה לבחור נכון🔥🔥🔥

מעשה מאורח – למה יש מניעות?

חנוכה שמח וחודש טבת שמח!
נמשיך בסיפור מעשה מאורח.
אורח נכנס לבעל הבית, התחילו לדבר עד שנפתח הדיבור מהלב. בעל הבית התגעגע מאד לקדושה, והאורח אמר שילמד אותו. ומיד דוחה האורח את בעל הבית: “וְהֵשִׁיב לוֹ כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי, בְּעֵת אַחֵר אָבוֹא אֶצְלְךָ וַאֲלַמֶּדְךָ זאת, וְכָעֵת אֲנִי צָרִיךְ לֵילֵךְ מִכָּאן”.
תמוה מאד! סוד גדול טמן רבינו בשורות אלו. לפני שעולים מדרגה, יש מניעות. לא משיגים הכל בבת אחת אלא בשלבים. לאט לאט. העיכוב והמניעות בונות אצל האדם רצון אמיתי ובוגר לקבל את המדרגה החדשה. כך מובא בתורה סו בליקוטי מוהרן אות ד:

כְּשֶׁאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר הַצָּרִיךְ לְיַהֲדוּתוֹ.. אֲזַי מַזְמִינִין לוֹ מְנִיעָה. וְזֹאת הַמְּנִיעָה הִיא בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כִּי עַ”י הַמְּנִיעָה שֶׁמּוֹנְעִין אֶת הָאָדָם מִן הַדָּבָר, עַ”י זֶה נַעֲשֶׂה הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק מְאֹד. כְּמוֹ לְמָשָׁל כְּשֶׁמַּרְאִין לְקָטָן דָּבָר הַנֶּחֱמָד לוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד חוֹטְפִין מִמֶּנּוּ וּמַחְבִּיאִין מִמֶּנּוּ, אֲזַי הוּא רוֹדֵף מְאֹד אַחַר הָאָדָם, וּמְבַקֵּשׁ וְחוֹשֵׁק מְאֹד לְאוֹתוֹ הַדָּבָר, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַחֵשֶׁק נַעֲשֶׂה עַ”י שֶׁחָטְפוּ מִמֶּנּוּ וְהֶחְבִּיאוּ אֶת הַדָּבָר.

עלינו לשים לב לנקודה זו, ולא ליפול בדעתנו מהמניעות, אלא להבין שבאים פה לחזק לנו את השרירים כדי שנוכל לגדול באמת.
חודש טוב וחנוכה שמח🔥

מעשה מאורח – נקודת החבר

בוקר אור🔥
נמשיך במעשה מאורח (אורח נכנס לבעל הבית, ושואל אותו שאלות עד ש…):
“הָיוּ מְשִׂיחִים יַחַד. עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בְּתוֹךְ שִׂיחַת דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, וְהִתְחִיל הַבַּעַל הַבַּיִת לְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְהִתְגַּעְגֵּעַ מְאד אֵיךְ מַשִּׂיגִים וּמַגִּיעִים לְאֵיזֶה דְּבַר מַעֲלָה שֶׁבִּקְדֻשָּׁה”

שיחת חברים היא עבודה מרכזית בברסלב. מכיוון שכל אחד מאיתנו קצת מסוגר בתוך הקונספציות שלו, יש עניין לייצר מסגרת של שיחת חברים, שמטרתה לעורר את הנקודה הפנימית בלב שלי שתאיר. שיחה זו צריכה להיות נקיה, ללא שיפוט וביקורת, עם הקשבה אמיתית ורצון להתעורר אחד מהשני. וכך רבינו מתאר בליקוטי מוהרן תורה לד אות ח‘:

וְגַם צָרִיךְ כָּל אָדָם לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת בְּלִבּוֹ מֵהַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין”(=זה מזה). כִּי בְּזֶה הַבְּחִינָה שֶׁיֵּשׁ בַּחֲבֵרוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, זֹאת הַבְּחִינָה הוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה. וְשָׁם בְּהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, שׁוֹרָה הָאַהֲבָה. וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, הוּא בְּחִינַת צַדִּיק לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ.
וְהַנְּקֻדָּה הַזֹּאת, מֵאִיר לְלֵב חֲבֵרוֹ.

(*הערה: “יותר ממנו“= הכוונה שיש דברים שהחבר שלי רואה ותופס שהם דברים שאני לא יכול לראות בעצמי).

יום נפלא❤️

אני חי חיים שלי

בוקר אור וחנוכה שמח🔥

חשבתי לכתוב על עניין מסוים, ובהשגחה גמורה נתקלתי לראשונה בקטע אחר שקשור בקשר הדוק למה שלמדנו אתמול. דיברנו על מעשה מאורח ששואל את בעל הבית:
מֵאַיִן פַּרְנָסָתְךָ? וְהֵשִׁיב לוֹ אֵין לִי פַּרְנָסָה קְבוּעָה בְּבֵיתִי רַק מִחְיָתִי מִן הָעוֹלָם”.

נגענו בנקודה של הזנה פנימית, עד כמה אני מסוגל להיות בעצמאות רגשית, לא להיות תלותי באחרים, בפידבק שלהם, ביחס שלהם.
והנה כשחיפשתי את המקור לקטע של היום פשוט לגמרי “במקרה” נתקלתי בטקסט הנפלא הזה שהוא אחד לאחד מה שלמדנו:
וְזֶה פֵּרוּשׁ (תְּהִלִּים קמ”ו): “אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי”, הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת. וְזֶה ‘בְּחַיָּי’, בְּחַיָּי דַּיְקָא, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי חַי מֵחַיִּים שֶׁלִּי, שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ לְחִיּוּת שׁוּם אָדָם. כִּי ‘הַנִּצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת חַיָּיו אֵינָם חַיִּים’ (בֵּיצָה ל”ב:), הַיְנוּ שֶׁאֵינָם חַיִּים שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא חַי מֵאֲחֵרִים. אֲבָל כְּשֶׁאֵינִי נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, וַאֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלִּי, אֲזַי אוּכַל לְהַלְּלוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בֶּאֱמֶת כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: “אֲהַלְּלָה ה’ בְּחַיָּי” דַּיְקָא כַּנַּ”ל: וְזֶהוּ (שָׁם): ‘כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָךְ הָאָדָם לַבְּרִיּוֹת עוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ’.
(ליקוטי מוהרן סו אות ג).

שנזכה לחיות חיים מלאים. חיים שהם שלנו.
חנוכה שמח🔥