“וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי
בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ”
המשפט הזה של המן, הוא הציר המרכזי שעליו נשענת כל המגילה. התנודה והמעידה הקלה שממנה מתחילה ההידרדרות של המן, שהולכת וגדלה כמו כדור שלג.
עד אותה נקודה הכל הולך להמן בצורה חלקה, אחשוורוש מגדל אותו, והמן מחתים את המלך על תכנית ההשמדה של היהודים.
יש רק נקודה אחת קטנה שמפריעה להמן, נקודה אחת שבה הוא לא מצליח לכפות את שליטתו עליה. חלל אחד קטן של חוסר שליטה. מבחינת המן זה כתם שמכתים את כל כוחו וכבודו, וכל עוד הכתם הזה קיים, בגד האגו שלו לא נקי.
מאותו רגע שהמן אומר “וכל זה איננו שווה לי” הכל מתהפך ומיד מתחילה ההידרדרות. קראתי פעם בספר ‘פרי צדיק’ של ר’ צדוק הכהן מלובלין :” ז-ה איננ-ו שוו-ה ל-י”…סופי אותיות שם הוי”ה בהיפוך, כלומר – הוה”י. שם הווי”ה מיוחד זה הוא המעיד על הסתר פנים, שכן כל צינור השפע מלמעלה למטה עומד הפוך ולא מאפשר לשפע לרדת למטה. אין מפגש והפריה בחינת אחור באחור.
במעשה מצדיק שנפל לעצבות וגם בתורה רפ”ב המפורסמת של ר’ נחמן, יש עיסוק בנקודה אחת שממנה הכל קורה, ודרכה אפשר להתחיל מחדש. דרך נקודה אחת טובה אפשר להפוך את הכל לטוב, ומן המגילה נלמד את ההפך – בגלל נקודה אחת קטנה משובשת אפשר להפיל את כל המגדל, ליפול לעצבות ולאבד הכל.
שמעתי מעולש גודלברג חידוש פשוט ומקסים. ‘פורים’ לשון להרפות, לפורר ולהירפא. כאשר לא מסוגלים להרפות, הכל מתפורר וקשה מאד להירפא. לכל אחד יש נקודות בחיים עליהן אין לו שליטה, ושם המבחן שלו לאבד קצת שליטה ולהרפות, על-מנת להירפא ולשמוח.
“אין דבר יפה יותר
מלאבד שליטה
ולמצוא כוחות באין
ובשמיטה”
הפצע שלי
שיבדל לחיים
ארוכים
בכל פעם שקצת נפתח
דאגתי לאטום
טוב טוב
שלא יברח
הדם האדום
הרטוב
ובימים סוערים
סוככתי עליו
בגפי
שחלילה לא יעוף
לי
ובלילות הקרים
חיממתי היטב
את הפצע
רק שיעבור את החורף
כדי שבקיץ
אקח אותו איתי לים
לשטוף
במי מלח
לשרוף
אותו כמו סנה
שלא מתאכל
שאתאבל
עליו
בלי סוף
העיקר
שלא לחשוף
לאור השמש
שמא יגליד ויחלים
שיבדל לחיים
ארוכים
