אנחנו מתחילים השבוע את ספר שמות בשעה טובה. אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בתחילת הפרשה הוא חילופי השלטון לאחר מות יוסף “וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף”.
רבי נתן מסביר שיוסף שהוא בחינת הצדיק, הוא בעצם זה שתמיד מחזיק במעלת מציאת נקודות טובות. למי שעקב קצת בלייבים בפייסבוק, למדנו על זה שמשה התפלל על עם ישראל אחרי חטא העגל, וע”י שמצא בהם נקודות זכות, גם בחוטא הכי גדול שבהם, כך הציל אותם מאבדון. זה תפקיד הצדיק.
הנה בלשון רבי נתן:

וְזֶה בְּחִינַת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא נְקֻדָּה הַכְּלָלִית שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּכָל אֶחָד.

לעומת זאת, המלך החדש שקם על מצרים, (וכך גם כל הגלויות) הוא זה שעושה ההיפך – מוצא רק רע.
וּבְכָל יְמֵי הַגָּלֻיּוֹת, שֶׁכֻּלָּם מְכֻנִּים בְּשֵׁם מִצְרַיִם, בְּכָל פַּעַם הוּא בְּחִינַת וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ וְכוּ’, כִּי בְּכָל פַּעַם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו מֵחָדָשׁ וְהוּא נִקְרָא מֶלֶךְ, בְּחִינַת מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁל הַמּוֹנְעִים וְהַחוֹלְקִים הָעוֹמְדִים בְּכָל פַּעַם.
מכירים את הביטוי מלך זקן וכסיל מהשיר של שולי רנד? זה מגיע מרבי נחמן.
מלך זקן וכסיל זה כינוי ליצר הרע, המלך החדש שלא ידע את יוסף.

שֶׁבְּכָל פַּעַם גּוֹזְרִים וְאוֹמְרִים דִּבּוּרִים רָעִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הָאֱמֶת שֶׁרוֹצִים לִמְנֹעַ וּלְהַפִּיל אֶת הָאָדָם עַל-יְדֵי זֶה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ’. וְזֶהוּ ‘אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף’, עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּלֹא יָדַע. שֶׁעוֹשִׂים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ לֹא יָדְעוּ כְּלָל אֶת מַעֲלוֹת הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא כְּלַל הַטּוֹב שֶׁהִכְנִיס כָּל כָּךְ טוֹב בְּיִשְׂרָאֵל וְהֵם רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר לְבִלְבּוּלִים חֲדָשִׁים לְהַפִּיל אֶת כָּל אֶחָד חַס וְשָׁלוֹם, לְהִסְתַּכֵּל רַק עַל הָרַע לֹא עַל הַטּוֹב מַה שֶּׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהֵפֶךְ כַּנַּ”ל.
(ליקוטי הלכות, עירובי תחומין ו’, אות יח)

כל יום בערך, קם עלינו מלך שלא יודע את יוסף. קם עלינו היצר הרע, הקול הפנימי הזה שמזכיר לנו בעיקר את הרע. הוא שוכח את יוסף, את היכולת ללמד זכות ולמצוא נקודות טובות. הקול הזה מתחדש עלינו כל יום, ובכל אנחנו עלולים להפסיק את המעשים הטובים שלנו, את ראיית הטוב שלנו.
העבודה שלנו היא להחזיר את יוסף למלוכה בכל יום ובכל שעה.