אחת הדרכים להתבונן על הסיפור מעשה מהינדיק, ובכלל בסיפורי ר’ נחמן, היא בדרך של חלקי נפש שונים. כלומר, כל אחד מהדמויות בסיפור מגלמת חלק אחר בנפש.
ובכן, בן המלך נפל לשיגעון. לא עלינו. גם במעשה מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, קורה איזה מעשה שגעון, איזו נפילה לא מתוכננת, לא רצויה, גם שם בן המלך בטוח שהוא בן שפחה, שהוא לא בן מלך.
החוויה הראשונית של כל אדם באשר הוא היא חוויה של חוסר אונים. כולנו נולדים בתור תינוקות חסרי ישע, חסרי דעת, וכל מה שאנחנו מכירים זה לאכול, לישון ולעשות צרכים. וכמובן לבכות. תינוק כזה שנולד, לא רק שהוא לא חושב שהוא בן מלך, הוא אפילו לא יודע מה זה אומר. לאורך חיינו, אנחנו שוב ושוב חוזרים לנקודת חוסר האונים הזו, לשכחה, לאמונה שאנחנו לא באמת בני מלכים, אנחנו בני שפחות, או לחילופין הינדיק. ומה עושה הינדיק? בדומה לתינוק שנולד, הוא מקרקר ועושה קולות, הוא ערום, והוא לא אוכל כמו בני אדם רגילים.
**
המלך שמצטער על בנו, הוא כמובן אלוהים. אפשר לומר שגם אלוהים הוא חלק מסויים בנשמת האדם, שכן הוא כור מחצבתו, אולי אותה יחידה גבוהה שמשם כל הנשמות באות. יש חלק גבוה מגבוה בנשמת האדם שמצטער על אובדן הדרך, שרואה את הבלבול, את המצוקה, ומבכה על זה.
לאחר מכן באים הרופאים שלא מצליחים לרפאותו. מהם אותם רופאים? אותם חלקים בנפש שהם חיצוניים לאדם. כל מיני שמועות, מחשבות ואמונות שהאדם יונק מבחוץ, אבל הם לא באמת מבקשים קשר פנימי, הם באים לתקן במובן המתנשא. אלו אותן אמונות שכל אחד מאיתנו בלע בתור ילד מהסביבה וההורים, על כסף, על עבודה, על מוסריות ועוד. “צריך להיות ככה, וצריך לעשות ככה…”. מה אנחנו מרגישים כשאומרים לנו איך להיות? אנחנו מרגישים זרות, מרגישים שקר. שזה משחק שכולם משחקים, וזה צבוע, אנחנו לא רוצים להיות חלק מהמשחק הזו, אנחנו הינדיק.
**
אבל ההינדיק הוא סוג של פיטר פן. הוא לא רוצה להתבגר, לקחת אחריות, לחיות את החיים “האמיתיים”. האמנם? ההינדיק רוצה לחיות את החיים הכי אמיתיים, הכי אותנטיים, בלי משחקים, בלי שקרים, בלי חכמות. בלי להעמיד פנים. להיות חשוף, להיות ערום.
ואז בא החכם ואומר “אני מקבל עליי לרפאותו”.
צריך להעמיק במשפט הזה. המילים הללו של החכם, הן תחילת הריפוי. כמה מאיתנו קמים בבוקר ויש לנו הינדיק בתוך הראש שרוצה להמשיך לישון, לראות טלוויזיה וללכת לים? ההינדיק הזה רוצה חופש, חירות. מה כולנו עושים עם ההינדיק הזה? מנסים לרפא אותו כמו הרופאים – תשב, תקום, תתנהג יפה, תלך לעבודה, תתחתן, תלמד.
מה החכם עושה?
החכם הוא החלק בנפש שמסוגל לייצר קשר פנימי. ליייצר שיח. החכם הוא החלק שמסוגל לייצר תהליך של גדילה מתוך אמונה, מתוך הקשבה, ולא מתוך ביטול והכחשה. לכל אחד מאיתנו יש חלק כזה בנפש.. לרוב, כשאנחנו במצב של הינדיק, אנחנו לא רואים אותו, אבל הוא נמצא. בעצם ר’ נחמן אומר לנו, ככל שנהיה מסוגלים לייצר קשר פנימי אמיתי עם עצמנו, נוכל להפוך את ההינדיק שלנו לבן מלך. להחזיר עטרה ליושנה.
**
תחשבו על כל התחומים בחיים שלכם שהייתם הינדיק וגדלתם להיות בן מלך? אלו מקומות בחיים שכשרק חשבתם עליהם, הייתה לכם אלרגיה רגשית לזה. מלא אמונות ש”אני לא מסוגל, ואני לא יודע”. והיום, כשאתם נוחתים שם, אתם עם הרבה יותר בטחון, יש לכם חירות, תנועה, יצירתיות.
תהליך הריפוי של ההינדיק הוא תהליך שקורה כל הזמן. ר’ נחמן מגלה לנו בדרכו המופלאה שעלינו לגדל את ההינדיק שלנו להיות בן מלך שוב ושוב בכל תחום בחיים. הנקודה העמוקה של ההינדיק היא אמיתית, הוא רוצה חירות, אותנטיות, פשטות.
האם אנחנו מסוגלים לייצר את זה בחיים שלנו?
אם “נטפל” בהינדיק כמו הרופאים, כנראה שההינדיק שלנו יישאר הינדיק. אם נשכיל למצוא כל פעם, את נקודת החכם בנפש שלנו, הנקודה החומלת, הסבלנית, המחויבת לקשר אמיתי, נדע לגדול באמת, ולחזור להיות בני מלכים, בני-חורין.

שבוע נפלא!