לא את הכל אפשר לפתור ביום אחד. צריך לעשות צעד אחר צעד, ולהוסיף אור לאט לאט, שנאמר “זה בנקודות הקטנות במילות עידוד”. שכל המוסיף מעט מן האור בכל יום, מצליח לגרש את החושך, שנאמר “שוטף אותו ממני, מתיר אותי ממנו, מפורר אותו כל בוקר קצת”.
ועל כן, צריך אדם להגביר אצלו את הטוב במידה מדודה ומתונה, ובכל פעם יתקן קצת, שלא יפיל את עצמו במטלות גדולות שלא יעמוד בהן, שנאמר “יש מגירות שעדיין אנ’לא פותח, עד שיוסיף בי אור”.
ולזכור, תמיד לזכור, שגם כשקשה ונלחמים בקרבות שנראים לנו מתישים וקטנים, וגם אם מסביב יש הרבה חושך, יש תמיד נקודה טובה שצריך לראות, שנאמר “איזה קרב אלוהים אדירים איזה קרב, בין הבור למים, לפחות יש פה קרב, לפחות יש מים, פעם היה רק בור!”.
ולהאמין רק להאמין בכל יום, שגם אם הטוב מוסתר, הוא נמצא שם בעמקי הנשמה, ולא בכאילו, ולא באופטימיות נאיבית שנתפסת בעיני אחרים כשטות ילדותית, שנאמר “במקור שלי אני טוב גמור אבא, ושם אני מאמין לעצמי”.