איך מעוררים את הלב?

זו שאלה שכולנו שואלים את עצמנו. גם רבי יודל, אחד מתלמידיו הגדולים של רבינו (שהתחיל כמתנגד אליו), שאל את רבי נחמן את השאלה הזו. רבי נחמן עונה לו – בכוח הדיבור
(התיעוד של השאלה הזו, מובא מיד לאחר הסיפור על האבן הגדולה שהבאנו כאן):

פַּעַם אַחַת דִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסֹק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ’.
וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב?(רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב).
הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תֹּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב? (כלומר, וכי יש איזה צדיק שבעולם שיכול לגרום לאדם לדבר דיבורים מתוך רגש והתעוררות הלב? הרי זה דבר בלתי אפשרי! וסיים את דבריו באמרו:) הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה.
רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא:

הציטוט לקוח מספר חיי מוהר”ן תמא